העבודה, הבית ומה שבניהם (הסיאסטה)
לאחר לחצים רבים, הרעבות, הצלפות והתעללויות חוזרות ונשנות (הן פיזיות והן מילוליות) במהלך חקירות שנערכו במרתפי הגאר דה לסט (Gare de l'est) בהן נדרשנו לכתוב בבלוג תמורת שטחים, או לכתוב בבלוג תמורת שלום, או לחלופין להודות שמכינת רבין הינה מכינה טובה יותר ממכינת מיצר, הניפה משפחת שמעון את הדגל הלבן ונכנעה ללחץ מהפכת המידע האלקטרונית תמורת מעט מידע על מבנה הנימים של העלים…
אז ככה,
הכל התחיל בהרצאה של יוחאי*: "בעל מפעל של יותר מחמישים עובדים מחויב לספק להם מקום לאכול בו ארוחת צהריים, זה חלק מהתנאים שלהם כעובדים… יש חוק שמחייב את האיכרים שרוצים לייצר גבינות קממבר להחזיק עד שישים פרות ולא להפיק יותר מכמות מסוימת של גבינות (כנראה שזו הייתה גבינה אחרת אבל זה השם היחיד של גבינה צרפתית שאנחנו זוכרים וגם כאן נאלצנו להיעזר באינטרנט**)".
משם כבר התפתחו להם העניינים לויכוח סוער בנוגע לאורחות חייו של העם הצרפתי (אגב, כשהמשפט מנוסח בצורה הזו, הוא די מזכיר את הבדיחה על אורחות החיים בכפר הערבי [אנחנו מניחים שכולם כבר מכירים אותה] אבל בכל זאת, לאלו מכם שפספסו או צריכים רענון – "קם בבוקר, דופק חומוס, דופק זעתר, הולך לעבודה, דופק חומוס דופק זעתר, הולך לישון" … אז אותו הדבר רק עם גבינה ויין. ולעבודה הוא נוסע במטרו במקום בסובארו חומה שנת 89.
אבל נחזור לנושא שלשמו התכנסנו (בבלוג כמובן, תחי המדיה הוירטואלית) אם היינו נדרשים לסכם את תובנות השבוע למשפט אחד, היינו בוחרים במשפט – "זה לא בדיחה, ולא סתם עוד שורה בלונלי פלאנט, החברה האלה אשכרה סוגרים את החנויות בצהריים לסיאסטה של שעתיים וחצי, סוגרים את כל המסעדות ב22:00 אפילו שהשמש עדיין לא שקעה ובימי שני הם עובדים עד 12:00 בצהריים כי היה להם סוף שבוע ארוך. אבל יש להם כלכלה חזקה…"
עכשיו כשחושבים על זה, זה מתחבר לתופעה אחרת שקיימת אצל הצרפתים. תופעת הארכת המילים. ככה"נ התופעה נובעת מהצורך לייצר עיכוב או DELAY, למי שיבחר, אצל הקורא. העיכוב בא כמובן במטרה לאפשר לכותב לצאת לסיאסטה בלי הפרעה. אחרת למה להם לכתוב את המילה רנו בצורה הבאה: Renault. שבע אותיות!!! יותר מכפול מהצורה העברית. וזה עוד כלום לעומת המילה בגט Baguette, שמונה אותיות!!! אין לזה שום הסבר אחר מאשר הרווחת זמן במטרה להיכנס לWEEKEND או לסיאסטה (הקודם מבין השניים). ומשם מה שנקרא: לך דבר עם הטורקי במרקייה.
בכל אופן אם יוצא לכם במקרה לשחק איש תלוי עם צרפתי, אז מן הסתם עדיף לכם לשחק בעברית ולא בצרפתית…
אבל אחד הדברים שבאמת התרשמנו מהם בצרפת הוא גאוות היחידה של העם הצרפתי. מבחינתם כל אדם שבא במגע עם התרבות הצרפתית מחויב בהיכרות בסיסית עם התרבות הצרפתית. בין אם מדובר ברמת העשייה של הבגט (או בצרפתית Baguetteeeeeeeeeee) או בסוג היין אותו הוא שותה. הרי כל תייר, אשר רוצה להנעים את חיכו במעט יין מן השאטו המקומי, מן הראוי שיהיה באמתחתו אטלס כרטא המכיל את המפה האקולוגית והגיאלוגית של צרפת, בדגש על גידולי הגפנים השונים נכון לשנת ביקורו בצרפת. אלמנטרי ממש.
ומעבר לאלו היינו בבלואה ביומיים של התענגות קולינארית אשר נקטעו ברשעות ע"י סיור בטירת שאמבור אשר בעמק הלואר (Château de Chambord). סיור שהחל כחוויה תיירותית והסתיים במסדר בושה של נהגת האוטובוס (אשר מינתה את עצמה למדריכה – and she doesn't even getting pay for it). למזלנו הגענו בזמן לאוטובוס…
וגם בטיול מדהים בחופי נורמנדי.
אבל האמת, אין מה להגיד, אין על אייפל…
השמעונים (או בצרפתית la shimoneeeeeeeeeeeeeeeeeeee )
נ.ב
אלור דאנס (alors on danse – למי שלא מכיר אחד הלהיטים החזקים ביותר בצרפת נכון לביקורינו – מומלץ !!!)
___________
* העורך. העורך
** הגבינה היא רוקפור והפרות הן כבשים. זה כל כך מסובך למצוא את זה באינטרנט.

בוקר טוב.
אני לא מכירה את כבודו, אבל יורשה לי לפנות לאחיי שבגולה על פלטפורמה נעימה זו, בבכי מר:
אני עייפה, עבדתי עד 2:00 בלילה אתמול, כשהבוקר שלי התחיל ב6:00, ועכשיו 7:30 ואני כבר מוכנה לישיבה הבאה.
אבל מה?
הילד שלי מהמם, הוא היה כל כך חייכן בבוקר, שכב שרוע על הגב עם הבקבוק, נשען על אביו שיחיה, שתה ושלח חיוכי אהבה לסירוגין, ואני נישנשתי אותו בלי הכרה.
וגם, הוא הולך. רק שתדעו. אם תבואו, הוא ילך אליכם!