להרוג תורכי ולנוח

אני מרשה לעצמי להשתמש במימרה הזאת, שאני מניח שהפכה לשחוקה במקומותיכם, פשוט כי אין פה מספיק ישראלים כדי שאני אגיד להם את זה. בכל מקרה, כמו שאתם בטח יודעים, כל עניין המרמרה והתורכים לא עשה חסד עם מדינתנו, חוץ מזה שבפעם הראשונה יש תיעוד אותנטי ביוטיוב שהערבים באמת רוצים לזרוק אותנו לים. אתם בטח שואלים את עצמכם מה באמת חושבים הגויים על העניין, אז אני תמיד מוכן לענות. ומעשה שהיה כך היה.

יפים הימים בפריז. השמש חזקה אבל לא מדי, הטמפרטורה מדגדגת את השלושים מלמטה, האור נעים ורגוע. הגנים הציבוריים שטופי השמש מלאים תמיד בצרפתים (וצרפתיות!) משתזפים (משתזפות!) ומפקנקים, זקנים שמשחקים פטאנק ושותים פאסטיס, ותיירים שמסתכלים במפות שלהם בדרכם למקום הבא שבו יקחו מהם עשרים יורו על חתיכית גבינה מותכת על תפוח אדמה מאודה ומלפפון בחומץ.

ביום אחד שכזה, יצאתי מהמעבדה בשבע בערב. היות ושני עבדה עד מאוחר, והיות ובשבע בערב יש עדיין עוד שלוש שעות של אור (!!), החלטתי לשתות בירה קטנה ברחוב סאן מישל. בדרך, ראיתי עשרות שוטרים חֲגוּרים ואֲפוּדַים שסגרו את הרחוב ועטו ארשת רצינית. לפרובינציאלים מבינכם שאינם מתמצאים בגאוגרפיה של פריז, אומר שזה הרחוב שמחבר את גני לוקסמבורג לנוטרדאם, או במילים אחרות, הצנטרום של הפיילה. הסיבה לחסימת הרחוב, כפי יכולתם לשער, הייתה הפגנה של כמה עוכרי-ישראל, חלקם הגדול מבני דודינו וחלקם הקטן בני דודים של מישהו אחר. יש לומר שגם חלקם הגדול לא היה גדול מאוד. למעשה, יש לשער שהיו שם אפילו פחות מפגינים מבהפגנת השמאל הלאומי הי"ד. בערך מאתיים איש ואישה, הולכים בסאן מישל וצועקים כל מיני דברים אל ההמון שעסוק בלאכול את הקוראסון שלו. פנינים נבחרות :"Etat D'Israël! Etat Criminelle!" (מדינת ישראל, מדינה פושעת), "Israël! assasin!" (ישראל רוצחת) וכיוצא באלה. שום דבר שלא תוכלו לשמוע באוניברסיטת תל אביב (שייח-מוניס). בכל מקרה, כעיתונאי חוקר, ניגשתי מיד למחלקי הפליירים כדי לראות מה כתוב בפלייר. אל תשאלו. מסתבר שיש איזה פלשתיני עם אזרחות צרפתית שכלוא במרתפי השב"כ ולמה מדברים כל היום על גלעד שליט (שגם הוא בעל אזרחות צרפתית) ולא על הפלשתיני? מה שמראה לכם שיולי אדלשטיין הוא לא היחיד שגרוע בלעשות הסברה.

מכיוון שעדיין הגיעה לי בירה (היה לי מבחן באותו בוקר) עמדתי בכיכר המזרקה, חוכך בדעתי אם לחכות שיהיו מכות ולדחות את הבירה, או לקנות בירה בכיכר הכי יקרה בעיר. בינתיים ניגש אלי איזה עובר ושב ושאל על מה המהומה. אמרתי שנגד ישראל. הוא צחק ואמר "באמת? מפגרים." כך המתנו שנינו לאקשן, אבל בסוף ההפגנה התפזרה בקול ענות חלושה. ולכל מי שדאג, שתיתי בירה, וגם פאסטיס, והמלצר גם חילק בוטנים.

גם בלימודים רוב האנשים פשוט אדישים לגמרי. ומי שלא אדיש חושב שזה אכן לא מנומס להשתלט על אוניות באמצע הים אבל שזה עדיין יותר טוב מחמאס. התגובה הנלהבת ביותר היתה של הבולגרי, משהו בסגנון "ככה יורדים לספינה? אחד אחד? והולכים מכות כמו חוליגנים? חשבתי שאתם הצבא הכי חזק בעולם!".

לסיכום, ממה שראיתי פה, לאף אחד לא אכפת. באמת. אתם יכולים להרגע. כיבוש זה סבבה.

נ.ב.
עוד דחיפה קטנה למוראל הלאומי: